החלטה בתיק בע"ח 6556-07-11

1.         בפני בקשת ב"כ הנאשם לעיון בחומר חקירה, בקשה הנסמכת על הוראות סעיף 74 (ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982.

רקע וטענות הצדדים:

2.         כנגד המבקש, גיל רואה, הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 274 (1) +(3) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין, פציעה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 334=335(א)(2) לחוק העונשין, איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין,  ונסיעה ללא לוחית זיהוי, עבירה לפי סעיף 300 (א) לתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961. 

3.         ב"כ המבקש בבקשתה לגילוי ראיה עתרה לחייב את המשיבה לחשוף בפניה את זהותם של אותם מודיעים אשר עדויותיהם הובילו למעצרם של אחדים בגין אירוע נשוא תיק זה ולאי מעצרם של אחרים.

כמו כן עתרה ב"כ המבקש לחייב את המשיבה לחשוף בפניה את חומר החקירה הקשור למעצר שהתבצע ביום 5.3.11 עת נעצר אופנוען במשטרת חדרה בקשר למעורבותו בתיק זה ושוחרר.

בדיון שהתקיים ביום 18.7.11 בבקשת המבקש, זנחה ב"כ המבקש את הטענות שהעלתה בבקשתה בכתב והתמקדה בטיעוניה לחייב את המשיבה למסור לעיונה את גיליונות הרישום הפלילי, המשמעתי ותיקי המח"ש של השוטר שרון בוחבוט, אשר הינו המתלונן באירוע נשוא כתב האישום (להלן: "המתלונן"). לתמיכה בטענתה הפנתה ב"כ המבקש למספר פסקי דין שניתנו באותה סוגיה וטענה כי תיק זה נשען בחלקו המשמעותי של האירוע על מהימנותו של השוטר אשר הינו המתלונן ועד התביעה העיקרי בתיק.

4.         המשיבה הגיבה לבקשה כדלקמן:

א.        הרישום הפלילי של השוטר שרון בוחבוט נמסר לב"כ המבקש. אולם לטענת ב"כ המשיבה, בעוד שהרשעות קודמות הוכרו והותרו לעיון על ידי החוק והפסיקה, בכפוף למבחן הרלבנטיות ובתנאים כפי שנקבעו בפסיקה, הרי ששונה המצב בכל הנגוע למידע בדבר תיקים סגורים ופתוחים, לאור הרציונל כי מידע בדבר תיקים שלא נסתיימו בהרשעה אינו רלבנטי, משום שכל חומר חקירה או מידע המצוי בתיק אחר שלא הסתיים בהכרעה, ואין בו קביעה פוזיטיבית לגבי ביצועה של עבירה, אין בו ערך ראייתי של ממש, ואין באפשרות בית משפט לבסס עליו כל ממצא, ואין לו חשיבות כלשהי להגנת הנאשם.

אשר לגבי תיקים סגורים, טוענת ב"כ המשיבה כי סעיף 11א לחוק המרשם הפלילי מתיר מסירת מידע בדבר תיקים סגורים רק לגופים המנויים בתוספת השלישית, ואשר בית המשפט אינו נמנה עליהם, ומשכך בית המשפט אינו רשאי להתיר לראיה כזו לבוא בין כתליו, ואינו רשאי לקבל מידע כזה כראייה בהליך כלשהו.

ב.         לעניין חשיפת תיקי המח"ש טענה ב"כ המשיבה כי אין רלבנטיות לבקשת המבקש שכן כתב האישום נשוא תיק זה הוגש בגין אירוע  תקיפה, שתקף הנאשם את השוטר שרון בוחבוט. הנאשם מעולם לא טען כי הותקף ע"י השוטר אלא שטען בכל חקירותיו כי מדובר בטעות, הוא עמד ליד השוטר אך מעולם לא הפעיל אלימות כלפי השוטר ולא השוטר כלפיו והוא נעצר בשל טעות בזיהוי. לפיכך טוענת ב"כ המשיבה, הרישום הפלילי - המשמעתי לרבות תיקי המח"ש של השוטר שרון בוחבוט אינם רלבנטיים במקרה דנא להגנת הנאשם, ויש בחשיפתם בכדי לפגוע בפרטיותו של אותו השוטר. 

            ב"כ המשיבה הפנתה גם לפסיקה ממנה עולה כי חשיפת תיק מח"ש מעודד מצב של הגשת תלונות רבות כנגד שוטרים ואז השוטרים יעסקו בהתגוננות כל היום במקום לבצע את תפקידם.

דיון והכרעה:

6.         המשיבה העבירה לעיון ב"כ המבקש את גיליון הרשעותיו הקודמות של המתלונן, לפיכך גדר המחלוקת בין הצדדים כפי שעולה מטיעוני ב"כ המבקש בפני, הינו סביב הרישום המשמעתי של המתלונן במח"ש, ולתיקי מב"ד או תיקים סגורים שקיימים כנגד המתלונן במח"ש.

7.         בנושא חשיפת המרשם הפלילי והמשמעתי של עדים שהם שוטרים חלה התפתחות בפסיקה. לעומת הגישה הגורפת בבש"פ 4481/00 יחזקאלי נ' מדינת ישראל , אנו מוצאים גישה מצמצת יותר בפסק הדין בבש"פ 5881/06 בינזרי נ' מדינת ישראל . כאשר כב' השופט עמית ב- ע"ח 9998-08-09 מדינת ישר אל  נ' לוי (מיום 14/8/09), קובע כי יש צורך לבחון כמה פרמטרים טרם ההחלטה אם לאפשר להעביר לעיון הסנגוריה פרטים מהרישום המשמעתי של שוטרים המעורבים בתיק (תוך שכב' השופט עמית מציין שאין המדובר ברשימה סגורה). ראה גם החלטתו של כב' השופט אלרון ב-ב"ש 4013/06 מדינת ישראל נ' לייב אברמוביץ' ואח' (מיום 11/1/07)).

כעולה מהפסיקה, המבחן שעל פיו יחליט בהמ"ש, בהתנגשות חזיתית בין זכותו של הנאשם למשפט הוגן אל מול ההגנה על פרטיותם של העדים, משקלה של זכות הנאשם למשפט הוגן יכריע את הכף, ודינם של השיקולים הנוגדים לסגת. אולם, כאשר  זכותו של הנאשם להתגונן אינה נפגעת, או כשהאפשרות שהיא תיפגע, היא רחוקה ובלתי משמעותית, יש לתת משקל הולם לזכויותיהם של עדים וקורבנות. אשר על כן ולצורך כך, תיבחן זיקתו של החומר לאישום ולנאשם ותיבחן האפשרות הסבירה, כי תהיה בו תועלת להגנת הנאשם.     

בנוגע לרישום משמעתי של שוטרים, הרי שהעקרונות שנדונו לעיל הינם זהים, אולם בה בעת יש לזכור את ההבדלים בין הליכים פליליים לבין הליכים משמעתיים המתקיימים במשטרה.

עיון ב חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות),
תשס"ו-2006 ( להלן: חוק המשטרה - משמעת) מעלה, כי עבירות המשמעת בגינן יכול שוטר לעמוד לדין משמעתי הינן מגוונות (ר' התוספת הראשונה לחוק המשטרה - משמעת).עבירות המשמעת כוללות מגוון עבירות, החל מאי ענידת תג זיהוי והתנהגות בלתי אדיבה לציבור; דרך אי מילוי הוראה, התרשלות במילוי תפקיד, התנהגות שאינה הולמת, שימוש לרעה בכוח התפקיד; ועד עבירות משמעת חמורות יותר כגון ביצוע מעצר שלא כדין, ניצול מעמד שלא לצורך תפקיד, הטרדה מינית ומסירת מידע כוזב לקצין בודק /ועדה בודקת.

אשר על כן, יש ראשית כל לעמוד על ההבדלים המהותיים שבין הליך פלילי להליך המשמעתי. ההליך הפלילי תקף וחל כלפי כלל הציבור, בעוד ההליך המשמעתי חל בעניינם של שוטרים בלבד. יש לזכור בהקשר זה, כי כאשר באים לבחון את מהימנותם של שוטרים, הרי מעבר לתפקידם הברור מאליו כשוטרים, מה שעומד על הפרק הוא מהימנותם. מהימנות היא אחת - אין "מהימנות של שוטר" לעומת "מהימנות של אזרח". אמות המידה, שבהן בוחן בהמ"ש את מהימנותו של שוטר הינן, ככלל, זהות לאלו המוחלות על אזרח "רגיל". זאת ועוד, יש לזכור, שהכלל הוא, כי תשובותיו של העד בנוגע לשאלות צדדיות / נושאים נלווים, הינן סופיות (ור' בנדון את האמור בבג"צ 233/85 אל הוזייל נ' מ"י, פ"ד לט (4) 124).